הילד שלי רגיש מידי – על קשיים בויסות החושי (SPD)

 

הילד שלי רגיש מידי/ שירי אסולין – מרפאה בעיסוק

איך מזהים ליקוי בויסות ובעיבוד החושי (Sensory Processing Disorder)?

אבחון ודרכי טיפול

ילדים עם רגישות תחושתית למגע יסרבו ללבוש מכנס גי'נס, חולצה מכופתרת, גרביים עם תפר, בגדים מצמר. הם יגלו קושי רב ואף יתנגדו לפעולות יומיומיות כגון: צחצוח שיניים, חפיפת שיער וגזירת ציפורניים. המעבר מנעל סגורה לסנדלים בקיץ יהיה לא פשוט, והמגע של החול בים עלול לעורר תגובות לא נעימות עבורם. הם יחוו מגע קל כלא נעים ולעיתים אף ככואב, אך לעומת זאת יהנו מחיבוק חזק או מגע עמוק. כאשר הרגישות התחושתית מלווה גם ברגישות שמיעתית – הילדים הללו יגיבו במתח כשיופעלו בבית מכשירים חשמליים כגון שואב אבק, מערבל מזון וכו'. מאותה הסיבה יתכן והם גם ימנעו ממסיבות יום הולדת, ואירועים לא צפויים יעוררו חרדה. ילדים שיש להם רגישות תחושתית לתנועה יחששו לטפס על מתקנים בגן משחקים, ימנעו מנדנדות, מקרוסלה, ויהיו רגישים לנסיעות ארוכות ברכב.

ילדים עם רגישות יתר תחושתית יחוו גירויים שונים בעוצמה חזקה מידי, ובאופן שיאיים עליהם וירתיע אותם, בעוד שילדים אחרים יהנו מהם. מבחינה התנהגותית תגובותיהם יראו כמוגזמות, הם יפגינו קשיים במעברים (מהבית לגן, מהגן לצהרון, מעברים משעות אחה"צ לשעת שינה וכו'), אי שקט, מצבי רוח, עקשנות, קשיים בהסתגלות, מופנמות, קושי בקשרים חברתיים, ימנעו משינויים, יפגינו נוקשות, צורך בשליטה, ועלולים להיות כפייתיים ופרפקציוניסטים.

מדוע זה קורה?

אנו חווים את הסביבה בה אנו חיים דרך מערכות החושים שלנו. החושים שלנו מספקים לנו מידע הנחוץ לנו לשם תפקוד והישרדות.  פרט לחושים שכולנו מכירים (ראיה, שמיעה, טעם וריח), יש בגופנו עוד שלוש מערכות חוש חשובות נוספות: מערכת המגע (טקטילית), מערכת התנועה (ווסטיבולרית), ומערכת התחושה העמוקה (פרופריוצפטיבית). המוח מקבל מידע חושי מהגוף ומן הסביבה, מפרש את המידע ומארגן אותו לכדי ביצוע תגובה מסתגלת ומותאמת. הפרעה בעיבוד החושי (SPD) מתרחשת במערכת העצבים המרכזית (במוח), כאשר המוח אינו יכול לארגן באופן יעיל את המסרים החושיים שהוא מקבל מהגוף או מהסביבה. כלומר, במקרה של רגישות יתר למגע – המוח ישדר לילד שמתבקש לדוגמא ללבוש חולצה מכופתרת, שעליו להיזהר אף על פי שמדובר כאמור בגירוי תחושתי בלתי מזיק.

המוח מתקשה לארגן את המסרים החושיים, ולכן הילד מתקשה להגיב למידע החושי באופן מותאם ומסתגל. הילד חווה את הסביבה שלו כלא בטוחה ולכן הוא מפתח התנהגויות שיאפשרו לו להימנע מהגירויים "המאיימים" בסביבתו.

רגישות יתר (Sensory Over Responsivity) היא רק סוג אחד של ליקוי במערכת התחושתית ויכולה להתבטא במספר חושים במקביל או בחוש אחד (רגישות יתר למגע, לתנועה, לשמיעה, לראיה, לריחות).

ניתן לאבחן גם ליקויים תחושתיים נוספים כגון: תת רגישות (Sensory Under Responsivity) (למגע, תנועה, וכו'). מדובר בילדים שחווים את הגירויים בעוצמה חלשה מידי, לדוגמא ילד שפניו מלוכלכות והוא לא שם לב לכך, ילד שעלול לא להגיב לנפילות, לכאב או לטמפרטורה. לרוב אלו ילדים שקטים ופסיביים, נראים עייפים, חסרי אנרגיה ומגיבים באיטיות. הילדים הללו זקוקים לגירויים חזקים על מנת להשתתף באופן פעיל.

ליקוי תחושתי נוסף מאופיין בחיפוש גרייה (Sensory Seeking), ומתבטא בילדים שמחפשים כל הזמן גרייה חושית בעוצמה גבוהה. לדוגמא: ילדים שנמצאים בתנועה מתמדת, ילדים שיתקלו בכוונה בחפצים, יתנדנדו בעוצמה בנדנדות, יגעו חזק בילדים אחרים, יצפו בטלוויזיה בווליום גבוה, ידחסו אוכל לפה וילעסו חפצים שאינם למאכל. מבחינה התנהגותית הם מגיבים לרוב באימפולסיביות, קשה להרגיעם, הם מתקשים להיות קשובים ועלולים להיתפס כתוקפניים.

סיבות אפשריות ל SPD:

1.      נטיה גנטית.

2.      נסיבות של טרם לידה: וירוס במהלך ההריון, מחלה כרונית, בעיות בשיליה, הריון מרובה ולדות (תאומים או שלישיה).

3.      פגות או משקל נמוך בלידה.

4.      לידה טראומטית (מחסור בחמצן, ניתוח לאחר הלידה).

5.      נסיבות לאחר הלידה (אשפוז ממושך, מזהמים סביבתיים, תת גריה/גריית יתר סביבתית, שהייה בבית יתומים).

איך ניתן לאבחן ולטפל ב-SPD  ?

חשוב לציין כי על מנת לקבוע האם קיים ליקוי בעיבוד החושי, יש לקחת בחשבון את עוצמת הליקוי והמידה בה הוא משפיע על התפקוד היומיומי של הילד.

כלי הערכה לאבחון כוללים ראיון, תצפית מובנית בקליניקה/ במסגרת הלימודית של הילד, וכן שאלונים לאיתור וסינון ילדים עם SPD  (שאלון פרופיל סנסורי שממלאים ההורים/גננת/מורה).

הטיפול כולל: הדרכת הורים והעלאה למודעות לסימפטומים ולהשפעות של SPD, בניית דיאטה סנסורית (תכנית אישית מאוזנת של גרייה המסייעת לשמור על רמה מתאימה של ויסות תחושתי), תכנית טיפול המשלבת גרייה תנועתית, מתן לחץ עמוק (הברשות ודחיסת מפרקים) וגרייה עמוקה שעובדת על התנגדות שריר.

האבחון והטיפול צריך להיות מלווה על ידי איש מקצוע שהוכשר לכך.

 

כיצד הורים יכולים לסייע לילדיהם ?

בראש ובראשונה עצם העובדה שההורים מודעים לקושי של הילד, ומבינים שמדובר בקושי אובייקטיבי והילד הוא לא סתם "מפונק", "בעייתי" וכו', אלא מגיבים באמפתיה ובהבנה לקשיים שלו. זה כבר גורם לילד להרגיש שהוריו רוצים לעזור לו והם מבינים אותו.

לילדים עם רגישות למגע מומלץ ללבוש בגדי כותנה, לגזור את תווית החולצה מאחור, לרכוש גרביים ללא תפר ולקצוף ציפורניים אחרי המקלחת (כשהציפורניים רכות).

כשמדובר בילדים שכבר רכשו שפה מומלץ לשוחח איתם על התחושות שלהם ולעודד אותם לומר מה נעים להם או מה לא נעים להם ("אני לא אוהב שנוגעים בי כך", "אני לא אוהב את הרעש של המוזיקה במסיבה").

בנוסף, ילדים רגישים לרוב נמנעים מפעילויות שונות ולכן חשוב לעודד ולחזק אותם בהדרגתיות לעצמאות ונקיטת יוזמה. לעזור להם להשתלב ולקחת חלק פעיל בסביבת הבית, הגן והחברה.

ביביליוגרפיה:

סטוק קרנוביץ, ק' (2007). הילד הלא מתואם: זיהוי הפרעה בעיבוד החושי (SPD) והתמודדות עמה. חיפה: אמציה. 

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *