מאמרים

 

מדוע חשוב ללמד מיומנויות חברתיות בגיל הרך 

מאת שירי ואייל רזנס

מדוע צריך ללמד מיומנויות חברתיות?

התפתחות של מיומנויות חברתיות בגיל הרך הינו נושא חשוב ומרתק. בתוך פחות משלוש שנים לומדים ילדים רכים את שפת הדיבור החברתי, את שפת הרגשות, את שפת המחוות, את הבעות הפנים, את נורמות ההתנהגות, החוקים והערכים. כל אלה יקבעו במידה רבה את יכולתם של ילדינו להשתלב באופן יעיל ומקדם בחברה.

במרוצת השנים ירד גיל הכניסה של ילדים למסגרות חינוכיות ובעקבות זאת החלו ילדים ליצור אינטראקציות עם עמיתים בגיל מוקדם יחסית. דבר שתרם מאוד לעלייה בחשיבותו של הנושא החברתי גם בתחום התיאורטי וגם בתחום המחקרי (Becker, 2009).

חשיבות נוספת לנושא החברתי נמצא איפה בתהליכי השינוי שהחברה שלנו עוברת ומכאן נגזר השינוי שעוברים גם הילדים שלנו. שינוי שבעיקרו מבליט דפוסי התנהגות לא בריאים הניתנים לצפייה ולמדידה בעיקר בתחומים החברתי והגופני. כשאנו היינו ילדים – בילינו את רוב שעות הפנאי שלנו מחוץ לבית, במגרש המשחקים, בגינה עם חברים, ובאמצעות משחקי הילדות (מחניים, תופסת, גולות, גומי, קלאס, כדורגל ועוד רבים וטובים..) פיתחנו כישורים חברתיים ועל הדרך שיפרנו את היכולות המוטוריות שלנו: סיבולת לב ריאה, קואורדינציה, תפקודי כוח, מוטוריקה עדינה ועוד. הילדים של היום הם ילדים עסוקים. רובם רשומים למספר חוגים בשבוע במקביל, כך שלעיתים לא נשאר להם יום פנוי בשבוע לשחק עם חברים אחה"צ. כמו כן, כשילדים כבר נפגשים בשעות הפנאי למשחק ספונטני הם ברוב המקרים מבלים מול האייפון, מול המחשב או הטלוויזיה, משחקים ב"ווי" ונהנים ממשחקי "רשת" שהאינטראקציה בהם מועטה עד לא קיימת. המשחקים הללו אינם מפתחים כישורים חברתיים. מעבר לכך, הם פוגעים ביצירתיות של ילדנו, אינם מועילים להתפתחות הגופנית התקינה של הילדים, ואינם מפחיתים את אחוז תופעות ההשמנה בקרב ילדים שהופכת עם השנים למגיפה המלווה במספר רב של מחלות שהיו בעבר נחלתן של המבוגרים – לחץ דם גבוה, פרופיל שומנים גבוה בדם, סוכרת מסוג 2, הפרעות נשימה בלילה כתוצאה מצבירת CO2 במערכת הנשימה, כבד שומני ואלה רק חלק מרשימת המחלות שילדים עם עודף משקל מפתחים. מעבר לכך, עקומות ההשמנה פעם התחילו בגיל 10 היום עקומות ההשמנה יורדות לגיל הרך – גיל שנתיים. הנה נתון שיכול לעשות "סדר" בדברים: ישראל תפסה לה מקום 'מכובד' מבין מדינות אירופה וארה"ב באחוז הילדים השמנים, אנו נמצאים במקום ה -3 בקרב בני נוער ממין זכר ומקום 4 בקרב בני נוער ממין נקבה. מעבר לפגיעה הגופנית והפיזיולוגית, השמנה בקרב ילדים פוגעת גם בתחום החברתי.

מתוך סקר שנערך לילדים עם עודף משקל שהגיעו לקבל טיפול, נשאלו הילדים מדוע באתם?

85% מהילדים אמרו שרוצים לרדת במשקל

וכאשר נשאלו הילדים מדוע אתם רוצים לרדת במשקל?

אמרו הילדים כדי להראות טוב ושלא יהיו לנו בעיות חברתיות בכיתה. נושא הבריאות כלל לא הוזכר.

על כן, חשוב מאוד להגביל את כמות השעות שהילדים מבלים מול הטלוויזיה, המחשב והאייפון. לעודד את הילדים ליצור קשרים חברתיים ולעודד לא פחות לפעילויות שאינן יושבניות באינטראקציה חברתית גם אם לפעמים הילד צריך סיוע או "דחיפה". ולבסוף שימו לב שאתם ההורים צריכים להיות הצרכנים הנבונים למען הילדים שלכם ולדעת איזה חוג מתאים לילד שלכם ותורם להתפתחותו ואיזה יכול לחכות לשנה הבאה. חשוב לשים לב שלצד רשימת החוגים שיש לילד, להשאיר גם זמן פנוי למשחק, לפגוש חברים, לבלות עם אחד ההורים זמן איכות, להכין יצירה שיכולה לתרום לתחושת המסוגלות, והרשימה עוד ארוכה.

לפיכך, ככל שנקדים ללמד את ילדינו מיומנויות חברתיות כך נוכל להכינם טוב יותר למסגרות אותן יפגשו בהווה ובעתיד. לימוד מיומנויות חברתיות תורמות להתפתחות הביטחון העצמי של ילדינו, ליצירת קשרים חברתיים וקיומן, להתפתחות כישורים קוגניטיביים ורגשיים, להשתלבות טובה ויעילה במסגרות שונות ולמימוש הפוטנציאל של ילדינו במסגרות אלו (נוכח העובדה שכל הסביבות בהן גדל הילד הן חברתיות במהותן). כישורים חברתיים הם הגורם הקובע את הצלחתו, אושרו וקבלתו העתידיים של הילד (Lavoie 2005).

החברה שאנו חיים בה מעודדת ערכים של הישגיות ומצוינות, ונראה כי ערכים של כבוד לאחר, קבלה והתחשבות באחר, אמפתיה ועוד כבר אינם בראש סדרי העדיפויות שלנו. הורים רבים שילדיהם עולים לכיתה א' משקיעים הרבה משאבים בבשלות הקוגניטיבית של הילד . מחקרים מראים כי התחום החברתי והתחום הרגשי תופסים חשיבות יתרה במעבר מהגן לכיתה א'. כאשר אחד מהתחומים הללו בעייתי אצל הילד, עלול הילד להיות כלל לא פנוי ללמידה. לכן חשוב מאוד גם לבדוק האם הילד מסתדר בחברת ילדים בני גילו, האם הוא משתלב מבחינה חברתית ובעל יכולת ליהנות במשחק ולשחק לפי החוקים, להגיב באופן מותאם בסיטואציות חברתיות, להישאר אצל חברים ללא ההורים ועוד מגוון כישורים ומיומנויות בתחום החברתי. ובנוסף, חשוב לבדוק איך הילדים מרגישים עם עצמם, האם הם בטוחים בעצמם וביכולות שלהם, והאם סף התסכול שלהם תואם גיל.

כהורים יש לנו השפעה רבה על ההתפתחות החברתית של ילדנו בייחוד בשנות החיים הראשונות:

1)בראש ובראשונה אם יש תחום שברצונכם לחזק/לשפר בילדכם, דוגמא אישית היא כלי השפעה גדול על ילדכם. לכן היו אתם בעצמכם חברותיים כלפי הסובבים אתכם, הזמינו חברים ושמשו דוגמא לילדכם.

2) יש ילדים שמתקשים באופן עצמאי ליזום אינטראקציה, לכן ניתן לשוחח עם הילד ולומר לו שאתם רוצים להתאמן איתו על לשחק עם חבר/ה ופעם בשבוע אתם תעזרו לו להזמין חבר/ה מתוך רשימת הילדים בגן/כיתה. היו מעורבים בתהליך, זו הזדמנות נהדרת לסייע לילדכם ולהקנות לו מיומנויות באופן התואם את תפיסתכם, עודדו אותו,הבינו את הקושי ויחד עם זאת חזקו אותו. צרו את ההזדמנות ודעו גם להשאיר מקום לילדכם להתמודד בתוך הסיטואציה שיצרתם ולהתאמן על הקושי שלו.

3) שוחחו עם הגננת/מורה ושאלו אותה היכן באים לידי ביטוי הקשיים של ילדכם ואיך היא ממליצה לעזור לו.

4) עשו תצפיות על ילדכם בזמן משחק משותף ונסו להבין איפה המקומות שהוא "נופל" בהם: האם הוא מתקשה להפסיד במשחק, האם יש לו צורך רב בשליטה והוא לא מתחשב בצרכים של האחר?, האם הוא מציק ומעליב ילדים אחרים, האם הוא מופנם, סגור וחסר ביטחון מול ילדים אחרים, האם הוא נעלב מהר ומתקשה להתמודד עם תסכולים? האם טווחי הקשב והריכוז שלו קצרים ולכן מתקשה לשמור על קשב משותף, האם יש לו קשיים תחושתיים ונמנע ממגע וסביבה הומה וכדומה..

5) כשיש לכם תמונה מלאה על הקושי של ילדכם שוחחו איתו על כך ועל ההשלכות של התנהגותו ונסו למצוא יחד איתו פתרונות. לשיחות בין הורים וילדים יש השפעה מרכזית על מידת רכישת המיומנויות החברתיות והתנהגותיות של הילד.

6) השתמשו בחיזוקים חיוביים על התנהגויות שברצונכם לחזק. חשוב שהילד ידע בדיוק על מה מחזקים אותו והשתדלו להיות ברורים על מה הילד מקבל "כל הכבוד". לדוגמא: במקום להגיד היית ילד טוב היום, אמרו הפגנת התנהגות חברית כלפי דני כשהסכמת להתחלק איתו בחטיף. כל הכבוד !

  • היה לי נעים לשחק איתך היום כי לא התעצבנת שאני ניצחתי הפעם.

7) אפשרו לילדכם להתמודד עם קשיים ולמצוא פתרונות לבעיות שצצות באופן עצמאי. זהו מרכיב חשוב להתפתחות הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות של הילד.

  • אל תמהרו להיות מעורבים בקונפליקטים המתעוררים במסגרת חברתית בה נמצא ילדכם – קונפליקטים חשובים להתפתחות החברתית – רגשית של ילדכם, מאחר שהם משמשים מצע לצמיחה ולהבנה של דילמות מוסריות בין אישיות.

8) הציבו גבולות ברורים לילדכם. ילדים בלי גבולות הם ילדים המתקשים לתפקד בקבוצה משום שהם לא רואים את האחר. אלו ילדים המרוכזים בעצמם ובצרכים שלהם ומתקשים לגלות אמפתיה והתחשבות באחר.

9) פנו זמן קבוע בשבוע לשחק עם ילדכם ולבלות איתו זמן איכות. כשהילד מבין שהוריו מפנים זמן בשבילו הוא חש כי הוא ראוי והדבר מחזק את הביטחון העצמי שלו.

 

ולסיום, מיומנות חברתית מורכבת מקבוצת כישורים, אשר ילד יודע לעשות בהן שימוש בזמן ובמקום הנכון. ילד בעל כישורים חברתיים:

  • מבין כוונות של אחרים.
  • בעל יכולות תקשורת – הקשבה, הבעה.
  • מזהה רגשות של אחרים ושל עצמו.
  • אמפאתי לרגשות של אחרים.
  • מצליח להצטרף לקבוצה של ילדים, ליזום קשרים.
  • יודע לפתור קונפליקטים ולהיות מסוגל לנהל משא ומתן במצבי קונפליקט.
  • מצליח לעמוד בתסכולים ולווסת רגשותיו בזמן מגע חברתי.
  • מסוגל להתמיד ב"קשב משותף" – לא להיות מוסח בקלות ולהיות מסוגל לקיים מגע ממושך עם חבר תוך שמירה על מיקוד בנושא המשותף.
  • מצליח לשמור על מערכות יחסים לאורך זמן.

חשיבות המעורבות ההורית כבר בשנותיו הראשונות של הילד משמעותית מאוד. ככל שהילד רך יותר בשנים, כך יש למעורבות ולהדרכתם של ההורים השפעה רבה יותר עליו.

 

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *